שלום לכם יקרים.
השחר עלה,
מאתיים וחמישים איש פוסעים אל עבר אוהל מועד,
כל אחד נושא מחתה שעליה קטורת ואש.
בפתח אוהל מועד ממתינים גם משה ואהרן ,
מאתיים וחמישים ושניים איש מנשיאי העדה, אנשי שם קרואי מועד,
עומדים וממתינים בחרדת קודש לראות מיהו האיש שאלוקים יפן אל מנחתו.
הבוקר הזה, היה סיום ללילה נורא,
לילה בו קורח חד המחשבה ואמן המילים,
פסע מכינוס אל כינוס,
כדי לעצב את דעת הקהל, כדי לשנות את ערכיו,
כדי לשטוף את מוחו בתעמולת כזב ,
בו הוא קורא תיגר על מנהיגותו של משה.
"ויקח קורח בן לוי ודתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן" (במדבר טז:1)
אונקלוס בתרגומו המפורסם מתרגם את המילה 'ויקח'– 'ואתפליג'.
קורח מקים מפלגה.
מפלגת כל המאוכזבים.
כל מאוכזבי העדה מתכנסים תחת מטריה אחת,
וקורח שהיה פיקח, עשיר ויודע עד דק את נפש האדם, מצא מסילות ללבבם.
הוא פסע במסע משומן ומתוכנן
מוקף באוהדים, לוביסטים וכאלו שקיוו לגזור לעצמם קופונים מהמצב החדש
כדי להעביר את משה ואהרן ממנהיגותם,
ולתפור לעצמו משרה יפה ומכובדת.
קורח שלא ידע כי בתוכו מקננת תולעת מכרסמת,
תולעת הקנאה,
שישבה לה בשקט כל זמן שהתנהל הכל כרצונה,
אך ברגע ששמעה כי בן דודו הצעיר קבל את המשרה הנחשקת של נשיאות
התעוררה,
קורח בא אל העם בנאומים צדקניים,
בו ניסה להוכיח כי אין בדבריו של משה ולא כלום,
שכל מנהיגותם של משה ואהרן איננה הוגנת,
ואיך זה ששבט אחד יקבל את כל הגדולה,
ומה עם שאר העם? "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו" (במדבר טז:3)
אמן היה קורח, והוא פנה אל הרובד הרגשי הנמוך בנפש האדם,
כדי לשכנעו שמשה רבינו, האיש שאך לפני זמן לא רב במעמד קבלת התורה,
נוכחו הכל בהיותו איש האלוקים,
מנהיגו האולטימטיבי של קהל עדת ישראל,
קורח שלא הודה בפני עצמו כי כל אותה התעוררות והתנערות מקורם בקנאה,
ובעצם דרישתו הוא שומט את הטענה שעליה ביסס את טענותיו.
קורח שהבעיר את כל העדה באש המחלוקת.
חטא העגל וחטא המרגלים היו מעידות מקומיות, הם לא קראו תיגר על כל הקונספט.
אבל קורח מערער את כל הבנין,
ולכן גם נמחה מעל פני האדמה בדרך מהממת, מאיימת ועוצרת נשימה:
"ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש". (במדבר ט"ז:32)
בסיסמאות ובדמגוגיה גאונית הוא מסית את העם לא על מציאות אמיתית,
אלא על פרשנות מסולפת שהוא נתן לה.
במתק לשונו, לא חש העם כי דעותיו משתנות
בזמן הקצר הזה האמינו בדברים החדשים שנשתלו בהם.
ואש המחלוקת בערה.
כשאינני מודעת לעולם הפנימי שלי,
כשאני מסרבת לפגוש את התולעת הזו,
היא גדלה למימדי נמר,
אני יכולה להיות סופר אינטליגנטית, נושאת שלל תארים מאוניברסיטאות יוקרתיות,
בקיאה בחשבונות דיפרנציאלים ואינטגרליים מסובכים,
יודעת למנות את שמותיהם של הפריטים במשפחת פרוקי הרגליים,
ולדקלם את ההיסטוריה של ארה"ב ונשיאיה למופת.
אבל להשאיר בתוכי נמר תאב כבוד,
שרעבתנותו להכרה,
מכשירה כל מהלך, כל סיסמא,
כל חבירה לאיש זה או אחר.
נקודת הפתיחה של קורח, לא נראתה אולי, כלפי חוץ, כל כך דרמטית,
אך הסטייה הלכה והתרחבה עד לסופה הנורא.
קורח מאלץ אותי לבדוק מי אני ומה אני רוצה להיות,
כי נמר פראי ומורעב הוא לא ממש הדבר שאני מחכה לפגוש…..
חודש עברי חדש מתחדש ובא עלינו-חודש תמוז.
בימים רביעי וחמישי.
שיתחדשו החודש והשבת הבאים עלינו,
לטובה, ברכה, ששון ושמחה,