שלום לכם יקרים
שושן הבירה, 355 שנה לפני הספירה
אסתר הנרעדת פוסעת לאיטה במבואה אל תוך הרמונו של אחשוורוש,
חלושה מצום, בלב הולם,
היא לוקחת סיכון עצום:
חוקיו הנוקשים של ההרמון מכתיבים כי אל המלך נכנסים רק לאחר זימון,
שאם לא כן- אחת דתו של המפר אותם למות.
ושלושים יום לא נקראה אליו.
הצבעוניות העשירה, רהיטי הדר והסוחרת והפיתוחים היפהפיים לא לוכדים את תשומת ליבה.
היא הולכת לפתוח את הקלפים, ולגלות את מה שהסתירה בקנאות עד היום:
לספר מי היא ומה מוצאה,
ולבקש ולהתחנן
על עמה שכלתה אליו הרעה,
שבעוד שנה פחות חודש,
הפתרון הסופי שהגו אחשוורוש והמן עומד לצאת אל הפועל.
השרביט מונף , אסתר מצליחה לעבור את המכשול,
המלך המופתע מעזותה מאיר לה פנים:
מה שאלתך אסתר? בוודאי יש משהו גדול שמצדיק את הסיכון הגדול שנטלת על עצמך,
ואסתר מזמינה אותו ואת המן לאירוע אינטימי,
שיערך היום.
גם במשתה היין היא עדיין אינה מגלה את הסיבה האמתית שבגינה רקחה את כל המהלך הזה,
והיא מזמינה אותם למשתה נוסף, שוב את שניהם.
מדוע אסתר מזמינה את המן והמלך לסיבוב נוסף?
מה קרה בטווח של 24 השעות שבין המשתה הראשון לשני?
להמשך הקריאה לחצו כאן.
לאחר הדרך הפתלתלה שעשה כדי להגיע אל הצמרת, כמעט לפני השיא שאליו הוא נושא את עיניו ,
שב המן אל ביתו מן המשתה שמח וטוב לב. שיכור מהכבוד שבהזמנה למשתה היחודי המלכותי שהשתתף בו,
אך שמחתו נמחית באחת:
בשער המלך יושב "במקרה" נציג היהודים שנוא נפשו, שהוא היחיד שאינו כורע ומתרפס בפניו: מרדכי.
"כל זה איננו שווה לי" הוא מתנה את רגשותיו בפני זרש אשתו, ןהיא הבקיאה בהלך הרוחות, ובזילות חיי האדם בחצר המלך,
מייעצת לו כי יכין עץ חמישים אמה גובהו, ולאחר בקשת רשות פורמלית מאת המלך, יתלו עליו את מרדכי.
כל אותו הלילה עמל המן על הכנת העץ, וכמעט שאיננו יכול להמתין ליום החדש.
אדם נוסף לא עצם עין באותו הלילה: אחשוורוש
אחשוורוש מתחיל לחוש אי שקט ,
כיצד לפרש את הזמנתו של המן בפעם השנייה? האם אסתר והמן הוגים בגידה או אולי מרידה כנגדו?
הוא מבקש את ספר הזכרונות שבהם מתועדים אירועים מעניינים מחצר המלך,
הספר נפתח "במקרה", בעמוד המספר על מעורבותו הבלעדית של מרדכי בחשיפת תכנית התנקשות בחיי המלך,
ובעובדה כי לא קיבל שום תגמול ראוי.
הבוקר אור אחשוורוש פוגש את המן המעוניין לחסל את מרדכי,
והוא שואל אותו ,לכאורה, שאלה תמימה: מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו?
והמן מכריז כי ראוי לנהוג באיש שכזה גינונים מלכותיים: לבוש מלכותי, מרכבה מלכותית, וכרוז מלכותי .
זה היה רעיון שחשף מבלי משים את תכניותיו הכמוסות של המן, פליטת פה פרוידיאנית שכזו.
המלך שהחשש הזה ריחף אצלו באוויר, וחיזוק לדבר התקבל מההזמנה למשתה,
מצווה עליו לצאת ולהפיק למרדכי שנוא נפשו , אירוע מלכותי לעילא ולעילא.
תשוש פיזית ונפשית חוזר המן לביתו ומשם הוא מובהל אל המשתה השני.
במשתה השני אסתר מכריזה כי היא יהודיה,
שההוצאה לפועל של הפקודה המתוכננת חלה עליה ועל עמה, והמן הוא זה אשר הגה ותכנן את התכנית השטנית הזו.
המלך שאידי היין ערפלו את חושיו והבשורה המדהימה הממה אותו, יצא אל גינת הביתן,
המן שרצה לבקש על נפשו נפל על המיטה שעליה הסיבה אסתר,
המלך שרואה את המן בכך, כועס עד מאוד, וחמתו בוערת בו.
בתיזמון מדהים מגיע גם חרבונא, אחד מן הסריסים,ומספר כי המן הכין עץ כדי לתלות את מרדכי,
המלך מכריז :תלו את המן על העץ,
"וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". (אסתר ח:16)
לכן הכינה אסתר את תכנית ההצלה בשני שלבים.
לכן?
אסתר לא ידעה דבר ושמץ ממה שהגו המן וזרש, היא גם לא היתה עדה לשנתו הנודדת של אחשוורוש.
אז מה היא חשבה כאשר הגתה את תכניתה?
אסתר ידעה כי עם ישראל כולו סומך עליה, כי למרות שהם יראים מהפקודה האכזרית הם מרגישים כי יש מי שעושה את העבודה בשבילם כי "אחות לנו בבית המלך" . (מסכת מגילה ט"ו:)
היא היחידה שידעה , שאין לה שום כוח כנגד חוקיו הנוקשים של החוק הפרסי: "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר :8)
היא היתה צריכה עזרה וגיבוי רוחני למהלך שלה,
היא ידעה כי היהודים צריכים להרגיש את תחושת האין אונים המוחלטת, ולזעוק ולהתחנן בפני אלוקים על הצלתם,
כאשר הזמינה גם את המן אל המשתה- נבוכו היהודים. הם חשבו כי אסתר משתפת פעולה עם המן, ותחושה זו התחזקה כאשר נודע להם כי גם למשתה השני אסתר הזמינה את האיש הצר והאויב,
אסתר כבר לא היתה אופציה,
גם היהודים לא ישנו בלילה ההוא, התחינות עלו אמיתיות, כנות ובוקעות רקיעים מלב שבור ובאימת מוות,
ואסתר היתה מגובה בעזה שבתפילות.
וכל השאר היסטוריה.
ומדי שנה, ביום שלפני,
בין הרעשנים והתחפושות, בין התכנונים המדוקדקים של איזה משלוח מנות אשלח השנה שמעולם לא שלחתי,
בין אוזן המן ריחנית אחת לחברתה,
התענית שלפני החג מזכירה לנו את כוחה של התפילה,
את זה שאפילו בתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה נמצא אלוקים,
ו"שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
פורים של שמחה ומתיקות
יהודית