סכיזופרניה?

שלום לכם יקרים,
פורים הוא חג שקשה קצת לעיכול,
הררי הממתקים שנותרים, הרבה אחרי ששגרת החיים חזרה למסלולה,
מזניקים את רמות הסוכר לרמות מסוכנות של ממש,
והמהדרין אף ממליצים על משטר ניקוי.

פורים הוא חג שקשה קצת לעיכול ,
כי הוא כל כך רחוק מהרצינות והחגיגיות של החגים האחרים,
מהמסרים שנושאים הם בכנפיהם,
שמחתו האחרת השונה,
מבקשת הסבר.
להמשך קריאה לחצו כאן

המסך עולה,
ועל הבמה עולה הצגה עוצרת נשימה,
של ספור מרתק על ארמון מפואר ועל מלך שרצה לומר את המילה האחרונה,
ועל יועץ ערמומי שניסה לגזור קופונים,
ועל מלכה שתקנית שנלקחה לארמון בעל כורחה,
ודוד שישב בשער המלך, כדי לדעת את שלומה,
ועל אימת מוות, ועל הצלה גדולה, ושמחה מתרוננת.

ספור הפורים הסתיים בהפי אנד,
וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר,
אבל אחרי שירד המסך, ומתקינת התלבושת ארזה את השנצים והשיראין,
התאורן ניתק את נברשות הקריסטל,
המשאיות הובילו את התפאורה המקופלת לאיחסון,
והשחקנים הסירו את האיפור,
ההצגה האמיתית ממשיכה אצלי פנימה.

המן משחק בתוכי את התפקיד של זו שאף פעם איננה מרוצה,
אבל לא את המקום הטוב, שדוחף להתקדם ולהשתפר.
הוא מניע אותי לחוש את "כל זה איננו שווה לי", (אסתר ה:13)
שכל הטוב והשפע שיש לי מתגמד מול הצלחה של האחר,
המן הוא הראייה של חצי הכוס הריקה.

גם אסתר נמצאת שם, אמיצה ואוהבת,
שמסוגלת לעזוב את איזור הנוחות,
ולעשות את הדבר הנכון,
אפילו שהוא לא תמיד פוליטיקלי קורקט,
שיודעת לשתוק כשצריך, ולדבר כשנדרש.
שבמקום שאין אנשים אני מתחזקת ונהיית לאיש.

גם מרדכי האיש הטוב נמצא שם,
אלו הפעמים בהם אני מסרבת לכרוע למה שנוגד את ערכי ואמונתי,
ששום דבר לא מניא אותי. גם לא לחץ חברתי "ויהי באמרם אליו יום יום ולא שמע אליהם" (אסתר ג:4)
הזמנים שאני מסוגלת לראות למרחוק, ולחשב כמה צעדים קדימה,
הכוח להיות מרחוק, ולשדר מסר מחזק למי שצריך.

בפורים קבלתי הזדמנות משמעותית לגלות את האני האמיתי שלי.
שמחת הפורים הסוחפת,
איננה סתם עליזות שטחית וחסרת משמעות, שבסיומה אתה מרגיש טעם תפל,
היא נועדה לעזור לי לקלף את המסכות וההגנות שבניתי בתוכי,
ה'מרבין בשמחה'- מבקש ממני מחשבה,
מבקש להתבונן פנימה,
לראות את הדמויות ,
להתגבר על המן שמבקש להסיח את דעתי לעורר את האומץ שלי להתייצב נגדו.
השמחה מרככת את המאמץ,
מרפדת את הדרך, ממתיקה את המסע.
האנרגיות הטובות שמניעות את השמחה האמיתית , האנרגיות הטובות שמלוות את חדוות הגילוי,
נותנות לנו את הכוח,
והן הפרומו של יציאת מצרים.

פורים של שמחה ומתיקות
יהודית