סדנת חזון

שלום לכם יקרים,
הערימה האימתנית של משלוחי המנות,
פורקה לגורמים,
בתיה מיינה אותה בחדווה רבה לשורות ארוכות של מתוקים מתוקים מתוקים,
היצוקים בתבנית זו או אחרת למסה של סוכר וצבע.
תמר כבר ספרה את הימים שנותרו עד פסח, והן חישבו כמה ממתקים תוכלנה לאכול בכל יום,
לוח השנה לא נותן מנוח.
פסח זה כאן.

פסח הוא המשמעותי שבחגינו,
ולא בגלל הפנלים הממורקים, והחולצות המקופלות לתפארת בארונות הבגדים,
אין זה משנה אם יהודיה אני או אם נולדתי לעם אחר,
יציאת מצרים הטביעה חותם בלתי נמחה על תולדות האנושות כולה,
המסע המופלא של עם העבדים המעונה שיצא אל המדבר בדרכו אל הארץ המובטחת,
הזין את רעיון השיוויון של כל אדם הנברא בצלם אנוש, הניע גלגלי מהפכות חברתיות,
והצית את דמיונם של לוחמי חופש.

יציאת מצרים עצבה את חיי, השקפת עולמי וכל עולמי התרבותי המוסרי,
התערבותו הגלויה של אלוקים במהלך הענינים שם במצרים, בארץ האלילים שטופת השמש,
על שפתו של הנילוס הארוך בנהרות, גרמה למהפך אמוני חזק ומטלטל.

אבל מה היה אז?
מה אמרו העבדים האומללים, שהתחמקות מצליפת פרגול היתה הצלחה?
מה חשבו המעונים שמילוי מכסת הלבנים היומיומית היתה פסגת מאווייהם?
במה הרהרו ההורים השכולים שתינוקם הרך נעקר מידיהם והושלך אל מימי היאור?
על מה חלמו הנערות המושפלות שהנוגשים האכזריים התעללו בהן בעבודת הפרך בשדה?

הם לא חלמו על גאולה.
הרעיון היה גרנדיוזי מדי, בלתי נתפס, לא מוחשי,
הם חלמו על תבן, על שקט, על שעת מנוחה, על הקלת הלחץ.
"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו:9)
דיבורים על הארץ המובטחת היו רחוקים מדי ולא היוו מענה לצריבות השוט.
ההבטחה על גאולה לא הצליחה לחדור אל ליבם,
הם היו שקועים עמוק בטיט,
הם היו לכודים היטב בין מיצריה של מצרים.

מצרים לקחה לא רק את גופם,
מצרים שעבדה גם את נפשם.

לפעמים, אני מרגישה לכודה בתוך קרוסלה,
כזאת שלא מניחה לי לרדת,
השגרה טובענית ומטשטשת,
ואני נעה במסלול אינסופי של "ויהי ערב ויהי בוקר" (בראשית א:5)
אני צריכה משהו, שירים אותי,
שיבשר לי שהגם שהווה איננו מאיר פנים במיוחד,
וגם אם הפוליטיקה היא ספור שממחזר את עצמו,
וגם אם השדר מאיראן/ארה"ב ממש לא משהו,
יש משהו גדול וחזק שמתבשל מאחורי הפרגוד של ההשגחה העליונה,

ליל הסדר מחדיר אל הרבדים הפנימיים של הנפש את המסר הזה,
ארבעת הכוסות , אכילת המצה והמרור מצליחים להבקיע את מיצרי היום יום,
וללחוש לנו עמוק עמוק פנימה,
כי ממש כמו שאלוקים פתח בפני אבותינו את שערי מצרים הנעולים,
הגאולה בוא תבוא,
ממש כמו שאלוקים גאל את אבותינו ממצרים,
הוא יגאל אותנו בקרוב.

יהודית