זמירות שבת

מוזיקה ושירה הינן כוחות המשפיעים בעוצמה על האדם. דרכן מוצאים להם ביטוי, רגשות של אהבה, התרגשות, עצב, או שמחה ואושר. בכוחן לגרום לדמעות ולבכי או לריקוד סוער עד אובדן חושים.  המוזיקה והשירים מכניסים אותנו לאווירה המתאימה, וכך, צלילי המוזיקה דרמטית המלווים את ההורים הנרגשים המובילים את ילדיהם לחופה, מפנים את מקומם  לטובת מקצבים סוערים אחרי שבירת הכוס.

מה יש בה במוזיקה שהיא משפיעה כל כך?

ספר הזוהר, ספר היסוד של תורת הקבלה, מייחס למוזיקה ולשירה את היכולת לחדור לנימים הדקים של הנפש. בכוחה של מילה אחת בשיר, לקפל אינספור מחשבות ותחושות. המנגינה אינה משביעה את האדם פיזית, אבל יכולה להביא מרגוע לנפש מיוסרת, או להרדים תינוק, כי המוזיקה, היא קולו של הרגש והרבדים המטפיזיים באישיותו של האדם.

שבת קשורה בתודעתנו לאור. הדלקת הנרות היא האקט הפותח את השבת,. בדומה לניגון, גם לאור יש השפעה מרגיעה על הנשמה.  

במהלך השנים, חוברו לכבוד יום השבת שירים, בכל תפוצות ישראל, בסגנונות ובמקצבים שונים,  שמטרתם זהה, לבטא את רוח השבת, שהיא הרצון והכמיהה להשתחרר מהמרוץ היומיומי, להתרגע ולהחליף כוחות.

השירים נקראו בשם "זמירות", והם בנויים על מלים ומושגים מהמקורות. בחלקם, מסודרים הבתים לפי אותיות הא"ב, ובחלקם חתמו הכותבים את שמם בכל בית.

מוגשים לפניכם מבחר שירים מלווים בהסבר לקורא בן זמננו.

"שלום עליכם"

השיר שלום עליכם מבוסס על מדרש יפה המתאר שני מלאכים, טוב ורע, הבאים לבית בליל שבת. אם הם רואים את הבית מסודר והאווירה בו נעימה, מברך המלאך הטוב את היושבים בו- "כן תזכו לשבת הבאה" והמלאך הרע עונה באי רצון, אמן.

מלאך מעלה אסוציאציה של טוהר, ברכה והצלחה. מכאן, נובעת הבקשה לברכת המלאכים ליושבים בבית. נוהגים לשיר כל בית שלש פעמים.

שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.